(מעובד על פי שיחה של הרבי מליובאוויטש)
זה הזמן ללמוד כיצד להשתמש בשלוש המצוות המיוחדות לנשים – חלה, נידה, הפרשת חלה, המרומזות במילה "חינה", כדי להביא ברכה ושפע עצומים לבית...

עד לפני מספר שנים בקושי ידעו מהי חינה. טקס חינה היה נערך, אם בכלל, בבית עם בני המשפחה הקרובים. משהו צנוע ונחמד – תקראו לזה "פרומו לחתונה".

היום הכל השתנה. מתחתנים ולא חוגגים חינה? אל תתפלאו אם יסתכלו עליכם בעין עקומה: מה קורה לזוג הזה? מפספסים את העיקר! חינה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהחתונה , עד כדי כך, שלעיתים קרובות החינה מאפילה על החתונה...

יוצאי עדות המזרח: מרוקו, תימן, תוניסיה, עירק וגם יוצאי הודו לא מוותרים על חגיגת טקס החינה המסורתי לפני החתונה. בשנים האחרונות במיוחד, הפך טקס החינה לערב מושקע ומפואר. לא עוד לבוש מסורתי כבד לחתן ולכלה, וקערת חינה במרכז השולחן, אלא הפקה מעוצבת הכוללת: כרכרה, אפיריון, אוהל חינה מקושט, פינות תה ומופלטה, תלבושות מעוצבות בסטים תואמים לחתן ולכלה, לאורחים ואפילו לילדים, וזוהי רק ההתחלה...
לעומת זאת, גם הפקת החתונה הופכת להיות מושקעת ומפוארת (ויקרה) הרבה יותר משנה לשנה: שמלות כלה מעוצבות ומעוטרות באבני סברובסקי, חליפות חתן ממותגות, מעגלי מתופפים, חופות בעיצובים ורבנים מזמרים, בר משקאות ברחבה ועוד ועוד...

כחלק מהטרנד הלוהט שטקס חינה הפך להיות, בני הזוג אינם מסתפקים עוד בתלבושת מסורתית אחת של אמא או סבתא.

חברות להפקת חינה מתמחות גם ביבוא ואפילו בעיצוב מקורי של תלבושות שונות לחינה לכלה וגם לחתן.

בעבר הלא רחוק, (תשאלו את ההורים שלכם) , היו נוהגים לתת מתנות "אמיתיות" לחתונה. האורחים דאגו שבני הזוג יתחילו את חייהם המשותפים , כשברשותם כל מה שיזדקקו לו במהלך הנישואין: מצעים, כלי בית, סירים כלי מטבח וכיו"ב... כולנו זוכרים את הסיפולוקס המפורסם שהיה אטרקציה למתנה לחתונה... כיום , מחיר אירוע חתונה מרקיע לשחקים, ולפיכך פשט המנהג לתת סכום כסף או צ'ק מכובד כמתנה לחתונה. מנהג המתנות ה"אמיתיות" עבר לאירוע החינה.

שיאו של טקס החינה הוא בטקס מריחת עיסת החינה על כפות ידי החתן והכלה, ולאחר מכן על ידיהם של האורחים. בעדות מסוימות, לדוגמא- בני העדה ההודית, מקשטים את הידיים והרגליים של הזוג בעיטורי חינה יפהפיים.

בואו ללמוד איך מכינים את עיסת החינה ומגישים אותה.

כאשר מתכננים את טקס החינה, לוקחים בחשבון שהדי-ג'י הוא לא רק משמיע המוסיקה, שהיא מרכיב עיקרי בחינה, אלא בעצם מנחה הערב, ומשפיע על מהלכו הכי הרבה. תקליטן טוב ומקצועי, שעובד בתיאום עם החתן והכלה, מקשיב להנחיות (מוסיקה מזרחית, מוסיקה מרוקאית, שירים פרסיים, להיטים הודים וכו') אך יודע גם לזרום עם הקהל, ולהתאים את ערב החינה נכון לאורחים, לראות מה מקפיץ אותם לרחבת הריקודים, ומה פחות. די-ג'י שיודע לנהל נכון את הקצב בו האירוע מתנהל, ומתאים את המוסיקה לתכנים, תקליטן כזה הוא ההבדל בין אירוע חינה בלתי נשכח, מלהיב וסוחף, לטקס חינה שיהפוך להיות עוד ערב שגרתי.

במהלך ערב החינה מתקיימת "תהלוכת הנרות". החתן והכלה נכנסים אל האולם לבושים בתלבושת מסורתית, כשהם נישאים על גבי כרכרה, או מובלים על גבי אפריון. הכרכרה או האפריון מעוצבים בסגנון עתיק, מעוטרים בבדים וקישוטי זהב.

לרוב נבחרים ארבעה מהאורחים לשאת את הכרכרה או האפריון, כשהם לבושים גם הם בבגדים ססגוניים, כובעים מיוחדים, כפתאנים וכיו"ב...

טקס חינה הינו טקס עתיק הנהוג אצל עדות המזרח, ואצל בני העדה ההודית. משמעותו העיקרית של טקס החינה הוא לברך את בני הזוג בשפע, פוריות והצלחה בחיי הנישואין.

במקור, נהגו לקיים את טקס החינה בערב שלפני החתונה, לאחר טבילתה של הכלה במקווה טהרה, אז היו הנשים מברכות אותה בברכת פוריות והתעברות.

יהודי כורדיסטאן נוהגים לערוך את טקס החינה הכורדית ביום שלפני החתונה. יום זה נקרא – לליה. טקס החינה נערך בהשתתפות בני המשפחה וחברים קרובים שמלווים את החתן והכלה בתהלוכה שמחה ותוססת, כולם לבושים בלבוש כורדי מסורתי לעבר אוהל החינה שבו יערך טקס החינה.

בעבר, מנהגי ה-חינה בקרב העדה התימנית, התפרשו על פני שבוע שלם שלפני החתונה. כיום, נהוג גם אצל התימנים לערוך את טקס ה-חינה בערב אחד, באירוע חגיגי.